התמודדות עם ביקורת יחידת האכיפה העסקת עובדים זרים

זמן קריאה משוער: כ-15 דקות

בשעה שמונה בבוקר נכנסים שלושה חוקרים של מינהל אכיפה וזרים למטבח של מסעדה בתל אביב, סוגרים את היציאה האחורית ודורשים לראות תעודות מזהות מכל עובד ששוטף כלים באותו רגע. ביקורת יחידת האכיפה העסקת עובדים זרים היא בדיקת פתע בעלת אופי חקירתי שנועדה לאתר עבירות על חוק עובדים זרים, והיא קובעת מיידית האם המעסיק יתמודד עם קנסות של עשרות אלפי שקלים או הליך פלילי אישי. פקחי הרשות אינם מגיעים לשיחת הבהרה נינוחה, והם אוספים ראיות מרגע חציית מפתן הדלת.

החלטה שגויה של מנהל עבודה בעשר הדקות הראשונות של הביקורת עלולה להפוך בדיקה שגרתית לכתב אישום פלילי חמור נגד הנהלת החברה כולה.

במצב הזה, התנהלות חסרת ניסיון מול החוקרים מייצרת נזק ראייתי כבד שמוביל להטלת עיצומים כספיים מצטברים, ביטול היתרי העסקה וחילוט ערבויות בנקאיות שהופקדו ברשות האוכלוסין. הכתוב כאן מנתח את סמכויות הפקחים בשטח ומגדיר את הפעולות המשפטיות המדויקות שמגנות על זכויות המעסיק, מונעות הפללה עצמית ומאפשרות לבטל קנסות מנהליים שניתנו שלא כדין.

מהי ביקורת יחידת האכיפה העסקת עובדים זרים ומתי היא מתרחשת?

ביקורת יחידת האכיפה העסקת עובדים זרים היא פעילות פיקוח וחקירה שמבצעים חוקרי מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, במטרה לאכוף את הוראות חוק עובדים זרים, התשנ"א, 1991. החוקרים פועלים מכוח סמכויות פיקוח רחבות שכוללות כניסה למקומות עבודה, דרישת מסמכים, זיהוי עובדים ותשאול בשטח ללא הודעה מוקדמת. בדיקות אלו מתרחשות בכל שעות היממה בבתי עסק שמעסיקים כוח אדם זר או מסתייעים בחברות קבלניות, מאתרי בנייה ומסעדות ועד בתי מלון, מפעלים ומשקים חקלאיים.

וגם כאשר עסק פועל עם היתרים כדין, החוקרים בוחנים האם המעסיק מקיים בדקדקנות את כל החובות הנלוות לחוק. בדיקה כזו אינה ביקורת מנהלית שגרתית אלא הליך בעל מאפיינים פליליים ברורים. כל תיעוד שהחוקר רושם בשטח משמש בסיס להטלת קנס כספי כבד או לפתיחת תיק חקירה פלילי נגד בעלי החברה והמנהלים הפעילים בה.

למה ומתי מגיעים פקחים לעסק?

הגעת פקחים לבית העסק אינה מקרית כמעט לעולם, והיא נשענת על מנגנוני איתור שיטתיים של הרשויות. פקחי האכיפה משלבים מבצעים מתוכננים מראש עם פעילות תגובתית מהירה למידע שמגיע לשולחנם.

פעילות יזומה בענפים עם שיעור הפרות גבוה

רשות האוכלוסין וההגירה מפעילה מבצעי ביקורת מרוכזים בענפים שמוגדרים אצלה כמועדים להפרות חוק, ובהם ענפי המסעדנות והבנייה וגם החקלאות והניקיון. מערכות המחשוב של הרשות מבצעות הצלבות נתונים שוטפות בין היתרי העסקה שהונפקו לבין תוקף אשרות השהייה של העובדים בפועל. כאשר המערכת מזהה פקיעת תוקף של אשרת ב/1 או היעדר דיווח על עזיבת עובד, נדלקת התראה שמנתבת צוות חוקרים ישירות אל כתובת המעסיק הרשומה.

הלשנות של גורמים מתחרים ותלונות עובדים

גורם מרכזי נוסף לביקורת הוא מידע מודיעיני ותלונות שנמסרות ישירות אל אגף חקירות מעסיקים ברשות. לעיתים קרובות מדובר בסכסוך עבודה מול עובד שעזב, תביעת שכר תלויה ועומדת, או דיווח יזום של מתחרה עסקי שמבקש לפגוע בפעילות החברה. החוקרים מחויבים לבדוק תלונות קונקרטיות, ובמקרים רבים תלונה על עובד בודד מובילה לפשיטה מקיפה על כל עובדי האתר ללא הבחנה מוקדמת.

מה קורה בביקורת בזמן אמת שלב אחר שלב?

האירוע מתחיל בהפתעה מוחלטת שנועדה למנוע הימלטות עובדים או הסתרת מסמכים. צוות החוקרים מגיע בהרכב של שניים עד שישה פקחים.

כניסה למתחם העבודה ודרישת הזדהות מיידית

ברגע הכניסה מתפזרים הפקחים בכל חלקי העסק, ניגשים לעובדים ומורים להם להפסיק כל פעילות. החוקרים דורשים מכל אדם במקום להציג תעודה מזהה מקורית, דרכון או אשרת שהייה בתוקף. בשלב זה החוקרים עורכים תשאול ראשוני קצר בעברית או באנגלית או בשפת האם של העובד, ורושמים את פרטי המעסיק והתפקיד המדויק לצד שעות העבודה וגובה השכר. כל אמירה של עובד נרשמת בדו"ח פעולה ומשמשת ראיה מרכזית נגד המעסיק.

תפיסת מסמכי הנהלת חשבונות ויומני נוכחות

במקביל לתשאול העובדים, ניגש ראש הצוות אל מנהל העבודה או בעל המקום ודורש לעיין ביומני הנוכחות, כרטיסי העבודה והסכמי ההעסקה. לפקחים נתונה סמכות לתפוס מסמכים רלוונטיים, לצלם עמדות עבודה ולהעתיק קבצים דיגיטליים שנוגעים לתשלום שכר. כל מסמך שנמסר לחוקרים נרשם בטופס תפיסה מסודר, ומנהל המקום נדרש לאשר בחתימתו את דיוק הרשימה שנלקחה.

מה בודקים בביקורת יחידת האכיפה העסקת עובדים זרים?

החוקרים ממקדים את הבדיקה בשני היבטים משפטיים מקבילים: עצם חוקיות השהייה והעבודה בישראל, ועמידה מלאה בתנאים הסוציאליים והרווחתיים שקובע החוק.

בדיקת התאמה בין אשרת העבודה בפועל לסוג הענף

החוק הישראלי אינו מסתפק בקיומה של אשרת שהייה בתוקף, אלא דורש התאמה מוחלטת בין האשרה לבין העבודה שמבוצעת בפועל. החוקרים בודקים האם העובד מחזיק ברישיון עבודה מסוג ב/1 שרשום על שם המעסיק הנוכחי ובתוך הענף המורשה בלבד.

וגם אם העובד מחזיק באשרה בתוקף לענף הבניין, העסקתו במטבח של מסעדה נחשבת בחוק להעסקה בלתי חוקית לחלוטין שמקימה עילה מיידית לקנס מנהלי.

ביטוח רפואי פרטי בתוקף ותנאי מגורים הולמים

הוראות סעיפים 1ד ו-1ה לחוק עובדים זרים מחייבות את המעסיק לרכוש עבור העובד פוליסת ביטוח בריאות פרטית ולספק לו מגורים הולמים למשך כל תקופת ההעסקה. הפקחים בודקים האם הפוליסה מכסה את כל הטיפולים שנדרשים בצו, והאם שולמה ברציפות ללא פער של יום אחד. החוקרים בוחנים גם האם המגורים שסופקו כוללים תנאי תברואה נאותים, שטח לינה מינימלי וציוד בסיסי כפי שמגדירות התקנות.

האם מותר לסרב לכניסת פקחים לבית העסק?

סירוב לאפשר לפקחים להיכנס לבית העסק הוא טעות קשה שגוררת השלכות מיידיות. סעיף 1יא לחוק עובדים זרים מעניק לחוקרי רשות האוכלוסין סמכות להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שבו מועסק עובד זר או שקיים לגביו חשד להעסקה כזו. החוק אינו דורש צו שופט מקדים לצורך כניסה לבתי עסק מסחריים, אתרי בנייה או שטחים חקלאיים פתוחים. מניעת כניסה פיזית מהווה עבירה פלילית עצמאית של הכשלת פקח במילוי תפקידו, והיא מובילה להזעקה מיידית של כוחות משטרה, פריצה למקום ועיכוב מנהלי העסק לתחנת המשטרה.

אבל המעסיק זכאי לדרוש מכל פקח להזדהות בתעודת מינוי רשמית של משרד הפנים לפני תחילת הבדיקה. כדאי לרשום את שמות הפקחים, מספרי התגים והשעה המדויקת של כניסתם. התנהלות נכונה מבוססת על שיתוף פעולה מאופק ומנומס ללא התלהמות, תוך שמירה על זכויות היסוד של העסק.

אילו מסמכים חייבים להחזיק בעסק באופן שוטף?

מוכנות מוקדמת מונעת פערי גרסאות מיותרים בשטח. כל מעסיק שנעזר בעובדים זרים חייב להחזיק בקלסר ייעודי במשרדי העסק תיעוד מלא ומעודכן שכולל צילום דרכון ואשרה בתוקף של כל עובד, עותק מהיתר ההעסקה התקף של החברה, והסכם עבודה חתום בשפת האם של העובד לפי סעיף 1ג לחוק. המעסיק צריך לשמור שם גם העתק מפוליסת הביטוח הרפואי שמאשרת את תוקף הכיסוי, ויומני נוכחות ממוחשבים שמפרטים שעות כניסה ויציאה מדויקות.

הצגת מסמכים מסודרים בתוך חמש דקות מקצרת את משך הביקורת ומונעת תפיסה של מחשבים ומסמכים מקוריים. כאשר מנהל עבודה מתמהמה או מתרץ את היעדר המסמכים בכך שהם נמצאים אצל רואה החשבון החיצוני, החוקרים רושמים זאת כאי-הצגת מסמכים ומחמירים את בדיקתם בשטח.

מה ההבדל בין ביקורת רשות האוכלוסין לבין ביקורת משרד העבודה?

מעסיקים רבים מבלבלים בין ביקורות של מפקחי משרד העבודה לבין אלה של רשות האוכלוסין וההגירה. מפקחי מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה מתמקדים בדיני עבודה כלליים לפי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב, 2011. הם בודקים תשלום שכר מינימום ושעות נוספות, הפרשות לפנסיה וימי חופשה עבור כלל עובדי העסק, ישראלים וזרים כאחד.

לעומת זאת, חוקרי מינהל אכיפה וזרים של רשות האוכלוסין בודקים את חוקיות השהייה, היתרי העבודה ותנאי העסקה הייחודיים לעובדים זרים. מדובר בשני גופי אכיפה שפועלים מכוח חוקים שונים, מחזיקים כל אחד במאגר מידע משלו ומטילים סנקציות במסלולים משפטיים נפרדים. ביקורת של גוף אחד עלולה להוביל להעברת חומרי חקירה לגוף השני אם התגלו חשדות להפרות נוספות.

מה עושים כשלעובד אין רישיון עבודה בתוקף?

גילוי עובד ללא אשרה בתוקף בעת ביקורת מציב את המעסיק בסיכון משפטי מיידי לחקירה פלילית. ברגע שהחוקר מודיע כי אשרת העובד אינה תקפה, אין לנסות להבריח את העובד, להסתיר אותו במחסן או לטעון טענות עובדתיות כוזבות. פעולות כאלה הופכות אירוע מנהלי לעבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט. במקביל, אין למסור גרסה ספונטנית שבה המנהל מודה שהעסיק את העובד ביודעין ללא אשרה תקפה.

אז מהי דרך הפעולה הנכונה? המנהל צריך להבהיר לחוקר כי העובד הציג מסמכים שנחזו להיות תקינים בעת קליטתו, או שמדובר בטעות טכנית של חברת כוח האדם שטרם עודכנה. עליו להימנע ממסירת פרטים מעבר לזיהוי העובד הבסיסי, ולבקש שהמשך הבירור ייעשה באופן מסודר במשרדי הרשות לאחר בדיקת התיק האישי.

האם העסקה דרך קבלן כוח אדם מונעת אחריות פלילית?

מעסיקים רבים סבורים בטעות כי התקשרות עם קבלן כוח אדם או חברת ניקיון חיצונית פוטרת אותם מאחריות להעסקת עובדים ללא אשרה. בתי הדין לעבודה ורשויות האכיפה דוחים טענה זו באופן שיטתי. סעיף 5א לחוק עובדים זרים קובע אחריות משותפת של מזמין השירות, כאשר עובד של קבלן מועסק אצלו בפועל בחצריו. המדינה בוחנת מי פיקח על העבודה ביומיום, מי קבע את שעות הפעילות ומי הפיק את התועלת הישירה מעבודתו של העובד הזר.

כדי להתגונן מול טענת העסקה עקיפה, על מזמין השירות לדרוש מהקבלן אישורי העסקה תקפים, רישיונות עבודה בתוקף ואישורי ביטוח לפני כניסת כל עובד לאתר. חוזה התקשרות שמטיל את כל האחריות על הקבלן אינו מגן על המנהל מפני קנס מנהלי או כתב אישום אישי אם לא בוצע פיקוח בפועל על המסמכים.

איך לתעד את פעולות החוקרים מבלי לייצר עימות?

תיעוד מדויק של מהלך הביקורת מציל תיקים משפטיים רבים בשלב ההשגות והערעורים. בעל העסק או מנהל המשמרת רשאי לתעד בכתב כל פעולה שמבצעים החוקרים, לרבות שעת הכניסה המדויקת ושמותיהם, השאלות שנשאלו והעובדים שעוכבו לתשאול. מותר לצלם את החוקרים ואת סביבת העבודה, כל עוד מצלמים ממרחק סביר בלי להפריע פיזית לביצוע תפקידם. שתיקה בשטח אינה הודאה באשמה.

אם חוקר מאיים כי הצילום מהווה הפרעה לשוטר, כדאי לכבד את ההנחיה, לעצור את הצילום ולעבור לרישום ידני של הדברים ביומן מסודר. חשוב לתעד במיוחד האם החוקרים חיפשו בחפצים אישיים ללא הסכמה, האם נמנעה מהעובדים גישה למים או מנוחה, והאם נלקחו מסמכים מבלי להשאיר העתק מאושר.

מהן ההשלכות הכספיות והפליליות של הפרת החוק?

המחוקק הישראלי קבע מדרג סנקציות מחמיר נגד מעסיקים שמפרים את חוק עובדים זרים, במטרה להפוך העסקה בלתי חוקית לבלתי כדאית כלכלית. במסלול המנהלי, החוקרים מטילים קנסות מנהליים לפי סעיף 1טו לחוק, בגובה של עשרות אלפי שקלים עבור כל עובד בודד שהועסק ללא היתר. אם מדובר בהפרה חוזרת בתוך שנתיים, סכום הקנס המנהלי מוכפל אוטומטית ומגיע לסכומים של מעל מאה אלף שקלים לעובד יחיד.

לקנס על עצם ההעסקה ללא היתר מצטרפים קנסות נפרדים ומצטברים שהרשות מטילה בגין היעדר ביטוח רפואי ואי-הסדרת מגורים הולמים, אי-מסירת חוזה עבודה בכתב ואי-שמירת פנקסי שכר. במקרים שבהם נמצאו בעסק מספר עובדים ללא אשרה, סך הקנסות המנהליים מגיע בקלות למאות אלפי שקלים, ומעמיד את המשך קיומו של העסק בסכנה ממשית.

מתי מוגש כתב אישום אישי נגד נושא משרה בתאגיד?

הסיכון החמור ביותר בביקורת אכיפה אינו מסתכם בקנס כספי לחברה, אלא בהגשת כתב אישום פלילי אישי נגד מנהלי התאגיד. סעיף 5 לחוק עובדים זרים קובע שנושא משרה בתאגיד, לרבות מנהל פעיל או שותף או דירקטור, חב באחריות פלילית אישית לכל עבירה שמבצע התאגיד על החוק. החוק מקים חזקה משפטית שלפיה המנהל ידע על העבירה, אלא אם יוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע אותה.

הרשות מעבירה תיקים למסלול של תביעה פלילית במקרים של העסקת מספר עובדים ללא אשרה, הפרות חוזרות ונשנות, העסקה בתנאים פוגעניים או שיבוש הליכי ביקורת. הרשעה פלילית בעבירות אלו גוררת קנסות עונשיים של מאות אלפי שקלים, רישום פלילי אישי, פסילת המנהל מלהשתתף במכרזים ציבוריים וסכנה מוחשית של מאסר בפועל.

אילו טעויות נפוצות של מעסיקים מחמירות את מצבם בשטח?

בשעת פשיטה, לחץ ובלבול גורמים למנהלים לבצע מהלכים שמקבעים את אשמתם בתיק. הנטייה הראשונה של בעלי עסקים היא לנסות לרצות את החוקרים ולספק הסברים מאולתרים, כמו האמירה שהעובד הגיע רק ליום ניסיון ללא שכר, או שמדובר בקרוב משפחה שמסייע בהתנדבות. אמירות אלו נרשמות מיד בדו"ח הפעולה ומהוות הודאה מפורשת בהעסקה בלתי חוקית, שכן דיני העבודה אינם מכירים במושג של התנדבות בעסק מסחרי.

טעות קריטית נוספת היא חתימה עיוורת על פרוטוקול הביקורת בסיום האירוע מבלי לקרוא כל שורה ושורה. פקחים נוטים לנסח את הפרוטוקול כך שישרת את עמדת התביעה, ומנהל שחותם על דברים שלא נאמרו מתקשה מאוד לסגת מהם בשלב ההליך המשפטי. אם הפרוטוקול אינו מדויק, המנהל צריך לדרוש לתקן אותו או לסרב לחתום תוך ציון הנימוק המדויק לסירוב.

מה עושים ברגע שהחוקרים עוזבים את המקום?

ברגע שרכב החוקרים מתרחק משער העסק, מתחילה תקופת התגוננות משפטית קריטית שקובעת את גורל התיק. אין להמתין להגעת מכתב הקנס בדואר, משום שהזמן פועל נגד בית העסק. בעל העסק צריך לאסוף מיד את כל המנהלים והעובדים שנכחו במקום, לערוך תרשומת מפורטת של כל שאלה שנשאלה וכל תשובה שניתנה, ולשמור גיבוי מלא של צילומי מצלמות האבטחה שתיעדו את מהלך הביקורת לפני שיימחקו אוטומטית.

השלב הבא הוא העברת כל החומרים לבחינה של עורך דין המתמחה בתחום האוכלוסין וההגירה. ייעוץ משפטי מוקדם, עוד לפני שהתביעה ברשות מגבשת את עמדתה, מאפשר לפנות ליחידת האכיפה ולהציג מסמכים מקלים כדי להפחית משמעותית את גובה הקנס הצפוי או למנוע את פתיחת התיק הפלילי.

תרחיש חקירה באזהרה באגף חקירות מעסיקים וכיצד נערכים אליו

שבועות ספורים לאחר הביקורת בשטח, מקבל מנהל העסק זימון רשמי להתייצב לחקירה באזהרה באגף חקירות מעסיקים של רשות האוכלוסין. ההתייצבות הזו דומה לחקירה פלילית בתחנת משטרה לכל דבר ועניין. החוקר מקריא למנהל את החשדות נגדו, מזהיר אותו כי כל דבר שיאמר עלול לשמש נגדו בבית המשפט, ומיידע אותו על זכותו להיוועץ בעורך דין ולשמור על זכות השתיקה.

התייצבות של מנהל לחקירה באזהרה ללא הכנה משפטית מוקדמת מביאה כמעט תמיד לביסוס ראיות התביעה כבר בגרסה הראשונה שנמסרת לפרוטוקול.

החוקרים משתמשים בטכניקות תשאול מתוחכמות, מציגים עדויות שנגבו מהעובדים בשטח ומנסים לחלץ סתירות בדברי המנהל. הכנה נכונה עם עורך דין מאפשרת למנהל להבין את קווי ההגנה שלו, לדעת אילו עובדות עליו להדגיש ומאילו אמירות עליו להימנע, ולממש את זכות ההיוועצות עוד לפני שהוא עונה לשאלות המהותיות.

איך מגישים בקשה לביטול קנס מנהלי לאחר ביקורת?

מעסיק שקיבל הודעה על הטלת קנס מנהלי אינו חייב למהר ולשלם את הסכום הנקוב בה. סעיף 8 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו, 1985, מעניק למעסיק זכות להגיש בקשה מנומקת לביטול הקנס בתוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה. למעסיק יש גם זכות מקבילה להגיש בקשה להישפט בבית הדין האזורי לעבודה בתוך אותה מסגרת זמנים נוקשה, אם עומדת לו עילת הגנה מהותית.

נוהל אכיפה למעסיקי עובדים זרים מגדיר את העילות שמאפשרות לבטל קנס או להמירו בהתראה מנהלית. עילות אלו כוללות פגמים מהותיים שנפלו בעת עריכת הביקורת והיעדר יסוד נפשי, הסתמכות בתום לב על מצגי שווא של העובד או חברת כוח האדם ונסיבות אישיות או בריאותיות יוצאות דופן. בקשה שמנוסחת ברמה משפטית גבוהה ומגובה באסמכתאות מדויקות מביאה במקרים רבים לביטול מלא של הקנס או להפחתתו בעשרות אחוזים.

השוואת מסלולי אכיפה ודרכי מענה משפטי למעסיק

כדי לפעול נכון מול רשויות האכיפה, צריך להבחין בין סוגי ההפרות, גובה החשיפה הכספית והצעדים הנדרשים לנטרול הסיכון. הטבלה הבאה ממפה את המאפיינים העיקריים של מסלולי האכיפה השכיחים:

איך התנהלות משרד זרי חזן ושות מסייעת למעסיקים בעת משבר?

ניהול משבר מול רשות האוכלוסין וההגירה דורש מומחיות ייחודית המשלבת היכרות מעמיקה עם נהלי משרד הפנים לצד ניסיון רב בליטיגציה פלילית ומנהלית. משרד עורכי הדין זרי חזן ושות' מעניק מעטפת הגנה שלמה למעסיקים, מנהלי חברות וקבלנים כבר מרגע כניסת הפקחים לעסק, ומלווה את החברה בניהול המגעים מול גופי החקירה השונים.

פנייה מהירה לקבלת ייעוץ משפטי מיידי מאפשרת לבחון את חוקיות צו הכניסה ולמנוע חילוט של ערבויות בנקאיות שהופקדו ברשות האוכלוסין.

צוות המשרד מפעיל מערך תגובה מהיר שמנחה את מנהלי העבודה בזמן אמת כיצד להתנהל בעת ביקורת, מרכז את הטיפול מול התביעה הפלילית של הרשות, ופועל לביטול קנסות מנהליים ולהסדרת מעמד עובדים כדין. עם ניסיון מעשי של למעלה מעשרים שנה בתחום דיני ההגירה והעובדים הזרים, המשרד בונה אסטרטגיית הגנה מותאמת אישית שמגנה על שמו הטוב של המנהל ומבטיחה את המשך פעילותו התקינה של העסק.

שאלות נפוצות על ביקורת יחידת האכיפה

מעסיקים רבים מתמודדים עם שאלות דחופות בעת הגעת פקחים. להלן מענה משפטי ממוקד לסוגיות השכיחות ביותר שמתעוררות בשטח.

כיצד לפעול כעת כדי להגן על העסק מפני קריסה כלכלית?

האם העסק שלכם ערוך כעת להתמודד עם פשיטה של חוקרי יחידת האכיפה מבלי להיחשף לקנסות עתק או כתבי אישום אישיים? התנהלות עצמאית ולא מיומנת מול רשויות האכיפה עלולה להוביל לפגיעה קשה במוניטין החברה ובחוסנה הכלכלי. אם פקחי רשות האוכלוסין ביקרו בעסק שלכם או שזומנתם לחקירה באזהרה באגף חקירות מעסיקים או שקיבלתם הודעה על כוונה להטיל קנסות מנהליים, אל תישארו לבד במערכה המשפטית. צרו קשר ישיר עם משרד עורכי הדין זרי חזן ושות' בטלפון 03-3851361, כתבו אלינו למייל [email protected] או השאירו פנייה דחופה דרך טופס יצירת קשר לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והגנה מיידית על זכויותיכם.

אודות הכותב

עו״ד זרי חזן

שותף מייסד

עו״ד זרי חזן הוא שותף מייסד במשרד עו״ד זרי חזן ושות׳, שהוקם בשנת 2004 ומתמחה בדיני הכניסה לישראל, אשרות שהייה ועובדים זרים, משפט מנהלי וזכויות אדם. ניסיונו הרב כולל ייצוג וטיעון בפני ערכאות מגוונות, מבית הדין לעררים ועד בית המשפט העליון.

בוגר תואר במשפטים (L.L.B) מהמרכז הבינתחומי בהרצליה · חבר בלשכת עורכי הדין משנת 2004 · יו״ר ועדת ההגירה והעובדים הזרים מטעם לשכת עורכי הדין · כיהן כדיין במוסד למעמד השחקן של ההתאחדות לכדורגל בישראל (2013–2024)

לפרופיל המלא ולצוות המשרד  |  אודות המשרד