מגבלות שהייה לעובדים זרים
על פי הנוהל הנוכחי בישראל, כולל חוק הביטוח הסיעודי וחוק העובדים הזרים, התקופה המרבית בה עובד זר יכול לשהות בישראל היא כארבע שנים (51 חודשים). מנקודה זו, הם אינם יכולים להמשיך בהעסקה או להיות משויכים למעסיק חדש, אלא עליהם לעזוב את גבולות ישראל – אלא אם כן הם, או משרד עורכי דין המייצג אותם, מגישים בקשה לוויזה הומניטרית לעובד זר.
מי זכאי לויזה הומניטרית?
בין המצבים בהם ניתן לקבל ויזה הומניטרית בסיעוד נכללים מקרים של ילדי עובדים זרים, אלה שנולדו וגדלו בישראל ומכירים רק את מדינת ישראל כמולדתם, עובדים זרים שפיתחו תלות במעסיקיהם הקשישים או הסיעודיים, זרים השוהים בישראל וזקוקים לטיפול רפואי בארץ המוצא, וכן נסיבות אחרות המצדיקות קבלת ויזה לשהייה בישראל ושעבורן משרד הפנים לא הסדיר נוהל נפרד.
תהליך הגשת הבקשה
יש לפרט את הנסיבות המיוחדות במכתב מנומק היטב הנשלח לרשויות. המטרה ברוב המקרים היא להוכיח עד כמה המטפל חיוני למעסיקו, כך שסיום ההעסקה עלול לגרום לפגיעה אפשרית באותו אדם. לצד המסמכים הרשמיים, חוות הדעת צריכה לכלול את המלצותיהם של אנשי מקצוע רלוונטיים (רופאים, עובדים סוציאליים וכו'), אשר התרשמו באופן ישיר מיכולת התפקוד וקשיי המטופל לפני הגשת הבקשה ומצהירים כי אין להם עניין אישי בהגשת הבקשה.
חשיבות הייצוג המשפטי
בשל ייחודיותו, תהליך הגשת הבקשה לוויזה הומניטרית בישראל הוא תהליך מורכב ומאתגר, שיכול להימשך שנים רבות. לכן, נדרשת סבלנות מצד המבקשים ובעיקר מסביר מדוע חשוב להתחיל את התהליך בליווי מלא של משרד עורכי דין בקיא בתחום. סיוע משפטי מקיף עשוי לפשט ולקצר את התהליך, תוך הגדלה משמעותית של הסיכויים שהבקשה לוויזה ההומניטרית תאושר בסופו של דבר.
משרד עורכי דין מנוסה בוודאי יכיר את כללי המשחק העיקריים בתחום. למשל, במהלך הגשת הבקשה, המבקש בדרך כלל זוכה להגנה; זכויותיו אינן נפגעות ואפשרויותיו לקבלת מעמד בישראל ממוצות עד תום. נסיבות הגשת הבקשה משתנות מהותית ממקרה למקרה, ולכן משרדנו מקדיש את מירב מאמציו לבחינת כל מקרה לגופו, מתן יחס אישי, וניהול כל תיק בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל לקוח.
ניסיון משרד עו"ד זרי חזן ושות' בהגשת בקשות לויזות הומניטריות
הניסיון של משרדנו בהגשת בקשה זו מעניק לנו יתרון רב; בעבר זכינו להצלחה במקרים רבים של בקשת מעמד מטעמים הומניטריים, בין אם בבקשות שהוגשו לוועדה הבין-משרדית במשרד הפנים, הוועדה המייעצת לענייני עובדים זרים, בית הדין למשמורת, בית הדין לערעורים, בתי המשפט המנהליים ואף בית המשפט העליון.
אחת הבקשות הנפוצות והמורכבות ביותר שמשרדנו מתמחה בהן היא הבקשה לוויזה מטעמים הומניטריים המוגשת למשרד הפנים.
בקשה זו רלוונטית גם במקרים של עובדים זרים שנולדו וגדלו בישראל, עובדים זרים שהמטופלים הסיעודיים שלהם תלויים בהם, זרים הזקוקים לטיפול רפואי קריטי, וסוגיות הומניטריות אחרות, שעבורן אין נוהל מוסדר של משרד הפנים לקבלת מעמד בישראל.
הנסיבות עשויות להשתנות מהותית בכל מקרה, אך כל עניין ייבחן לאור נסיבותיו ההומניטריות הייחודיות.
למשרדנו ניסיון של מעל 20 שנים בתחום זה, והשגנו הצלחות רבות בו. ייצגנו אין-ספור זרים המבקשים מעמד בישראל מסיבות הומניטריות שונות בפני הוועדה הבין-משרדית במשרד הפנים, הוועדה המייעצת לענייני עובדים זרים במצבים חריגים של טיפול סיעודי, בית הדין למשמורת, בתי המשפט המנהליים ובית המשפט העליון.
תהליך זה דורש סבלנות רבה, אך פעמים רבות הוא מסתיים בהשגת המעמד הרצוי, באופן המונע פגיעה ממשית בחיים או במחיה המכובדת של המבקשים כאשר בקשות על פי נהלים אחרים אינן מספיקות.