קבלת אזרחות ישראלית

על פי סעיף 5 לחוק האזרחות, בקשה לאזרחות ישראלית יכולה להיות מוגשת על ידי מי שנמצא בישראל, שהה בישראל לפחות שלוש מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה, זכאי לישיבת קבע בישראל, השתקע או מתכוון להשתקע בישראל, יודע מעט עברית, וויתר על אזרחותו הקודמת (בהתאם למקרה). לשר הפנים יש סמכות לפטור אדם מחלק מתנאים אלה.

בנוסף לתושבי קבע ובני זוג זרים של אזרחים ישראלים הנמצאים בעיצומו של ההליך המדורג, האוכלוסיות הזכאיות להגיש בקשה לאזרחות ישראלית כוללות: ילדים זרים של אזרחים ישראלים, עולים חדשים, אזרחות מכוח לידה או אימוץ, אלה שוויתרו על אזרחותם בהיותם קטינים, אזרחים זרים בתהליך איחוד משפחות, ועוד.

תהליך הבקשה כולל לעתים קרובות הגשת מסמכים רבים והשתתפות בפגישות קבועות במשרד הפנים. כמו כן, נדרש מהמבקש להחזיק באשרות שהייה וקבע תקפות במהלך תהליך הבקשה, כדי לאפשר לו להמשיך לשהות בישראל באופן חוקי עד לקבלת האזרחות.

למשרדנו ניסיון בהגשת ערעורים על דחיית בקשות לאזרחות ישראלית לוועדות ערר. במקרה הצורך, פנינו גם לבג"ץ כדי לבטל או לבקש בחינה מחודשת של החלטת משרד הפנים.

במקרים בהם בקשתך לאזרחות ישראלית נדחתה על ידי משרד הפנים, חשוב לדעת כי זו אינה החלטה סופית. ישנם הליכים משפטיים נוספים הפתוחים בפניך. אפילו על החלטה של שר הפנים ניתן לערער לבג"ץ, שכן לבג"ץ יש סמכות לבחון האם השר הפעיל את סמכותו באופן סביר או חרג ממתחם הסבירות בקבלת החלטתו.

עקרונות המשפט המנהלי דורשים שלכל אדם תהיה הזכות להציג את טענותיו ולקבל הליך הוגן. תפקידו של עורך דין המתמחה בדיני הגירה ומשפט מנהלי הוא, בין היתר, לוודא שהמבקש אכן קיבל את כל זכויותיו בנוגע להליך הוגן.

לסיכום, אם אתם מעוניינים להגיש בקשה לאזרחות ישראלית או אם בקשתכם לאזרחות ישראלית נדחתה, אנו ממליצים לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי למצות את זכויותיכם בנושא זה.