מתי ניתן להגיש בקשה לויזה הומניטרית?
בין המצבים בהם ניתן להגיש בקשה לויזה הומניטרית נכללים מקרים, כגון:
- ילדי עובדים זרים, אלה שנולדו וגדלו בישראל ומכירים רק את מדינת ישראל כמולדתם.
- עובדים זרים, שמעסיקיהם הקשישים או הסיעודיים פיתוח בהם תלות.
- זרים השוהים בישראל וזקוקים לטיפול רפואי בארץ שלא ניתן לקבל בארץ המוצא.
- ילדי עובדים זרים, החווים קושי משמעותי וגירוש יכול לעורר אצלם קושי רגשי משמעותי .
- בקשה עבור הורה זר, שילדו ישראלי והגירוש יכול להביא להפרדה בין הילד להורה.
- נסיבות אחרות המצדיקות קבלת ויזה לשהייה בישראל ושעבורן משרד הפנים לא הסדיר נוהל נפרד.
תהליך הגשת הבקשה עבור ויזה הומניטרית
שלב ראשון :
הכנת המסמכים – יש לפרט את הנסיבות המיוחדות במכתב מנומק היטב הנשלח לרשויות. המטרה ברוב המקרים היא להוכיח את הנחיצות בויזה ההומנטרית ולהדגיש את ייחודיות המקרה. במסגרת המכתב יש לצרף מסמכים המעידים על החיים בישראל, תמונות, מכתבים רפואיים, אישורי משפחה ועוד.
במקרים לויזה הומניטרית בסיעוד יש לציין עד כמה המטפל חיוני למעסיקו, כך שסיום ההעסקה עלול לגרום לפגיעה אפשרית באותו אדם. לצד המסמכים הרשמיים, חוות הדעת צריכה לכלול את המלצותיהם של אנשי מקצוע רלוונטיים (רופאים, עובדים סוציאליים וכו'), אשר התרשמו באופן ישיר מיכולת התפקוד וקשיי המטופל לפני הגשת הבקשה ומצהירים כי אין להם עניין אישי בהגשת הבקשה.
שלב שני:
הגשת הבקשה נעשית בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה על פי מקום מגוריו של מבקש הבקשה. קיימת דרישה לנוכחות אישית של מבקש הבקשה , אך גם אפשרי ייצוג על ידי עורך דין .קיים תשלום אגרה להגשת הבקשה .
שלב שלישי:
בדיקת הבקשה, לאחר הגשת הבקשה, רשות האוכלוסין בודקת את שלמות המסמכים ומתואם ראיון למבקש הבקשה. במצבים מסוימים, רשות האוכלוסין יש בידה לפסול על הסף את הבקשה במקרים כגון, המבקש הסתנן לישראל, בקשה שאין בה עילה של ממש וכודמה.
שלב רביעי:
דיון בוועדה – במקרים בהם הבקשה לא נפסלה, היא תועבר לדיון במטה מנהל האוכלוסין, ושם תקבע ההחלטה האם להעביר את הבקשה לדיון ב "וועדה הבין משרדית לעניינים הומניטריים" . תפקיד הוועדה הבין משרדית לדון בנסיבות הבקשה, הוועדה רשאית לבקש מידע נוסף ואף לקיים ביקורי בית במקרים הנדרשים .
שלב חמישי:
קבלתה החלטה – במקרה של אישור הוועדה הבין משרדית תנתן מעמד בהתאם לנוהל , יש להאריך את הויזה מדי שנה. לאחר כעשור ניתן להגיש בקשה לאשרת קבע.
במקרה של דחייה הבקשה יש אפשרות להגיש ערר לבית הדין לעררים.
חשיבות הייצוג המשפטי
בשל ייחודיותו, תהליך הגשת הבקשה לוויזה הומניטרית בישראל הוא תהליך מורכב ומאתגר, שיכול להימשך בין מספר חודשים לשנים רבות תלוי במורכבות הבקשה. לכן, נדרשת סבלנות מצד המבקשים ובעיקר מסביר מדוע חשוב להתחיל את התהליך בליווי מלא של משרד עורכי דין בקיא בתחום. סיוע משפטי מקיף עשוי לפשט ולקצר את התהליך, תוך הגדלה משמעותית של הסיכויים שהבקשה לוויזה ההומניטרית תאושר בסופו של דבר.
משרד עורכי דין מנוסה בוודאי יכיר את כללי המשחק העיקריים בתחום. למשל, במהלך הגשת הבקשה, המבקש בדרך כלל זוכה להגנה; זכויותיו אינן נפגעות ואפשרויותיו לקבלת מעמד בישראל ממוצות עד תום. נסיבות הגשת הבקשה משתנות מהותית ממקרה למקרה, ולכן משרדנו מקדיש את מירב מאמציו לבחינת כל מקרה לגופו, מתן יחס אישי, וניהול כל תיק בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל לקוח.
ניסיון משרד עו"ד זרי חזן ושות' בהגשת בקשות לויזות הומניטריות
הניסיון של משרדנו בהגשת בקשה זו מעניק לנו יתרון רב; בעבר זכינו להצלחה במקרים רבים של בקשת מעמד מטעמים הומניטריים, בין אם בבקשות שהוגשו לוועדה הבין-משרדית במשרד הפנים, הוועדה המייעצת לענייני עובדים זרים, בית הדין למשמורת, בית הדין לערעורים, בתי המשפט המנהליים ואף בית המשפט העליון.
אחת הבקשות הנפוצות והמורכבות ביותר שמשרדנו מתמחה בהן היא הבקשה לוויזה מטעמים הומניטריים המוגשת למשרד הפנים.
בקשה זו רלוונטית גם במקרים של עובדים זרים שנולדו וגדלו בישראל, עובדים זרים שהמטופלים הסיעודיים שלהם תלויים בהם, זרים הזקוקים לטיפול רפואי קריטי, וסוגיות הומניטריות אחרות, שעבורן אין נוהל מוסדר של משרד הפנים לקבלת מעמד בישראל.
הנסיבות עשויות להשתנות מהותית בכל מקרה, אך כל עניין ייבחן לאור נסיבותיו ההומניטריות הייחודיות.
למשרדנו ניסיון של מעל 20 שנים בתחום זה, והשגנו הצלחות רבות בו. ייצגנו אין-ספור זרים המבקשים מעמד בישראל מסיבות הומניטריות שונות בפני הוועדה הבין-משרדית במשרד הפנים, הוועדה המייעצת לענייני עובדים זרים במצבים חריגים של טיפול סיעודי, בית הדין למשמורת, בתי המשפט המנהליים ובית המשפט העליון.
תהליך זה דורש סבלנות רבה, אך פעמים רבות הוא מסתיים בהשגת המעמד הרצוי, באופן המונע פגיעה ממשית בחיים או במחיה המכובדת של המבקשים כאשר בקשות על פי נהלים אחרים אינן מספיקות.